בפוסט הבא תמצאו סיכום קצר על פרק א' ומידע על הפוסט הבא שנכתוב,
בהצלחה!

סיכום - פרק א'

תזכורת קצרה - פרק א': "מים לשניים" - חיי מי קודמים?

בפרק זה עסקנו בדילמות שונות כאשר החוט המחבר ביניהן היה - את מי יש להציל כאשר ישנו משאב חיים מוגבל: את עצמי או הזולת?

התחלנו עם הברייתא (משנה חיצונית) בה סופר על שני אנשים שיצאו למדבר אך נקלעו למצב בו היה כמות מים שתפסיק רק לאחד מהם להגיע למקום יישוב. בעוד בן פטורא סבר שעל אדם לחלוק את המים עם חברו, ובלבד שלא יראה במיתתו של חברו, רבי עקיבא לימד שלאדם יש מחויבות להציל את חייו. את נימוקו הוא משעין על הפסוק: "וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה, כ"ה, ל"ו) כשהוא מדגיש את המילה "עמך", כלומר עלי להציל את חברי רק לאחר שהצלתי את חיי.

עמדתו האגואיסטית של רבי עקיבא הפתיעה אותנו כשנזכרנו באִמרתו המפורסמת על הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח) - זה כלל גדול בתורה.

ראינו שישנן כמה דרכים ליישב את הסתירה, אך התמקדנו בזו שמדגישה את אופי פרשנותו של רבי עקיבא את הפסוקים. בשניהם הוא דרש מהאדם לדאוג קודם כל לעצמו בכדי שהוא יוכל לעזור לאחר מכן לחברו. כך גם בפסוק השני הוא מדגיש את המילה "כמוך" - עליך לאהוב קודם כל את עצמך בכדי שתוכל לאהוב את חברך (בדומה למקרה במדבר בו עליך קודם כל לדואג לחייך ואז לעשות מה שתוכל בכדי להציל את חיי חברך).

המחלוקת בין ר"ע (רבי עקיבא) ובן פטורא המשיכה בין שני הוגים ציונים בני המאה ה-20: אחד העם (כינויו הספרותי של אשר גינצבורג) ודמיאל.

אחד העם העלה טענה מרתקת בו הוא אומר שמי שפועל כבן פטורא (לחלוק את המים) לא רק שהוא אינו אלטרואיסט (גישה מוסרית שמדגישה את האחר. אלטר=אחר)  אלא שהוא גם טיפש. במקום לנסות ולהציל כמה שיותר בני אדם, בן פטורא מעדיף לפועל על פי רגש הרחמים הפנימי שלו ובכך לגרום לאנשים נוספים למות. אחד העם לא קונה את הקריאה לרחמים, ולדעתו מדובר באגואיזם רע. כחלופה לעמדה זו הוא מצדיק את עמדתו של ר"ע שסבר שיש לפעול על פי קריטריון אובייקטיבי (לא מוטה) והוא מי בעל המים? אובייקטביות היא מוסריות ראויה בעיני אחד העם.

לעומתו דמיאל מצדיק את עמדתו של בן פטורא כשהוא טוען שיש למעשה דבר שהוא חשוב יותר מהחיים - והוא ערך הרחמים. מהם חיינו בלי רחמים?! אם לא נקשיב לרחמים ולמצפון הפנימי חיינו יהפכו להיות חסרי ערך!

הדילמה הבאה בה לקוחה מהתחום של אתיקה רפואית ושאלנו במי ראוי לטפל קודם בזירת פיגוע? בדומה לדעות שהושמעו בכיתות ראינו את המחלוקת בין הרדב"ז לפרי מגדים.

הרדב"ז טען ש"ספק שלו קודם לוודאי של חברו" ואילו פרי מגדים סבר "שודאי דוחה את הספק". בניסיון לפשר בין הדעות הרב ולדנברג הסביר ששניהם מדברים על מקרים שונים לחלוטין.

הפרי מגדים דיבר במקרה בו התרופה נמצאת אצל גורם נוסף שלישי כמו למשל בית-חולים, ואילו הרדב"ז דיבר במקרה בו התרופה בידיו (ולכן עליו לדאוג לעצמו גם אם הפציעה שלו פחות קשה).

כסיום שוחחנו על המקרה בהדסה בו היו 450 חולים במצב "ודאי" (סכנת מוות מיידית) אך הייתה תרופה שהספיקה רק לחולה אחד בלבד!

פרו' דוידסון לא ידע מה לעשות ופנה לרב הרצוג להתייעצות, כזה השני ענה לו שעליו לתת את התרופה לחולה הראשון שייתקל בו.

על מה כותבים?

תוכלו לבחור לכתוב על אחד מהנושאים הבאים:

1. רעיון/מקרה שנלמד בכיתה ועורר שיח בבית: באופציה הזאת עליכם לכתוב ולתאר דילמה שלמדנו בכיתה ושיתפתם את הדילמה בבית, בצופים או כל שיתוף שהוא. תתארו את השיח שהתעורר, מה היו הדעות השונות שהושמעו, כיצד הגיבו הצדדים השונים.
2. רעיון/מקרה שנלמד בכיתה בו היה קישור לאקטואליה: באופציה זו עליכם לכתוב על דילמה שלמדנו בכיתה והיא מתקשרת לתחום האקטואליה (פרסום כלשהו בחדשות, עיתנאות, רדיו וכו'). בפוסט שלכם תתארו את הקשר בין המקור שלמדנו לבין הסיקור האקטואלי.
3. שינוי שהתחולל בדעתכם העקבות הלימוד בכיתה: באופציה זו עליכם לכתוב על דילמה שלמדנו בכיתה ששינתה את דעתכם באיזה שהוא אופן. המטרה היא לבחון איך את השינוי המחשבתי שעברתם בעקבות הלימוד המשותף. מה גרם לכם לשינוי? מבפנים, או בעקבות דעה שמישהו השמיע?